אִסְטְרַטְיָא

אִסְטְרַטְיָא, אִיסְ׳I f. (στρατεία, in the sense of στρατόπεδον) camp, encampment, esp. an open space in front of the royal palace, court; also station on the road for Temple pilgrims. Erub.26a א׳ של מלכים Ms. M. (ed. מלך) camp or court round the royal palace. Men.103b איסטריא של מלך, for איסטרטיא (?), v. however אִסְטַרְיָא. (Lam. R. to III, 7 באידנא א׳; Ab. dR. Nath. XXVIlI לאי׳, read אִסְטְרָטָא. Targ. Y. Num. 20:19 רַטְיָא … some ed., v. אִסְטְרָטָא.Pl. אִסְטְרַטְיָאֹות. M. Kat. 5a Ms. M. (ed. טאות …); Mekh. Bshall. Vayissa ch. III א׳ stations (= רחובות). (Erub. l. c. טיא … שהיו …, read שהיא, or … יאות; v. Rabb. D. S. a. l. note.